לאחר שהסתיימו תהליך התכנון המוקדם ובמקביל לתהליך הרישוי, מתחיל תכנון מפורט המתבטא בתוכניות עבודה, כתב כמויות ומפרט טכני.
קנה-מידה המקובל לתוכניות עבודה הוא 1:50. יש פרטים המסורטטים בקנה מידה 1:20, 1:10, 1:5, 1:2, כדי לאפשר פירוט חלקי מבנה מורכבים.
תוכנית עבודה או שרטוט – הינו מסמך המכיל תמונה גרפית ונעשה, ככלל, בעזרת כלים, לעתים רחוקות יותר – באופן ידני. השרטוט, יחד עם המפרט הטכני, הם מסוגי הגרפיקה הטכנית, הקשורים לאדריכלות. תוכנית יכולה לשמש לייצוג גרפי של נתונים, כולל שימוש בגרפיקה ממוחשבת. נתונים לתפיסה חזותית ומהירה מוצגים בצורה של תמונה גיאומטרית דו מימדית.
גרפיקה אדריכלית – הינו ענף באמנות המכסה את תהליך היצירה של הצגת רעיונות ודימויים בתחום העיצוב והאדריכלות. מדובר בפיתוח מפורט של תוכנית של בניין עתידי בשרטוט בקנה מידה (או גינה לאדריכל נוף) תוך סימון: קירות, עמודים או חלונות, דלתות. תוכנית אדריכלית מאפשרת להציג את המיקום של בניין על הקרקע והמבנה שלו. שרטוט האדריכל קשור הדוק עם חישובים מתמטיים ואינדיקציות של מידות הבניין העתידי והיחס בין חלקיו (קנה מידה). הוא משמש הן בתכנון מבנים חדשים והן בפיתוח תוכניות שיקום למבנים קיימים.
כתב כמויות, תוכניות עבודה, מפרט טכני
תוכניות אדריכלות (ארכיטקטורה)
אדריכל (ארכיטכט) – קובע צורת המבנה ומכין את התוכניות הבאות:
- תוכניות המבנה – בקנה-מידה 1:50, הכוללות קומות המרתפים, הקומות השונות והגג, חתכי מבנה עיקריים וחזיתות, וכן תוכנית פיתוח חוץ.
- פרטי המבנה – בקנה מידה 1:20 (או מפורט יותר) הכוללים פרטי המדרגות ופרטים אחרים.
- רשימות – מכין רשימת נגרות, אלומיניום ומסגרות.
אדריכל פנים – קובע עיצוב הפנימי של הלל ומכין תוכניות הבאות:
- תוכניות לחדרי שירותים ומטבחים, וגם פריסת קירות.
- תוכנית עיצוב פנים של חללי המבנה וסידור הריהוט.
- תוכניות נוספות לסידור החשמל, הפתחים, הריצוף, עיצוב תקרה, ופרטי גמר אחרים.
תוכנית תוכנית עבודה קונסטרוקציה
מהנדס בניין (קונסטרוקטור) מכין סט תוכניות הנדסה המבוססות על תכנון אדריכלי ותואמות לו. התוכניות האלה עוסקות בחלקי השלד, כגון יסודות, עמודים, תקרות, קורות, ואלמנטים קונסטרוקטיביים אחרים. המהנדס קובע את הסכמה הסטטית במבנה וחלקיו והעומסים שיהיה עליו לשאת, מזמין חקירת קרקע ונעזר ביועץ קרקע.
בעזרת נתונים אלה הוא מחשב חלקי המבנה. החישוב מבטיח יציבותו וחלקיו במחיר הזול ביותר (יש להקפיד על שמירת דרישות התקנים והתקנות בנושא). חישובי המהנדס מתורגמים לתוכניות המפרטות מידות אלמנטים השונים והקשר ביניהם.
תוכניות קונסטרוקציה הן: תוכנית יסודות עם מתווה סימון, שרטוטים לתקרות השונות, השתנות עמודים (בבניין רב-קומות), פריסת קירות, רשימת ברזל ומיוחדות לפי הצורך.
תוכנית עבודה חשמל
מהנדס חשמל מתכנן מערכת חשמל ומכין שרטוטים המפרטים הרכבה. התכנון כולל: חיבור הבניין למערכת חשמל הציבורית, לוח חשמל ראשי ומשניים עם עוצמת זרם, שעוני החשמל, הארכת יסודות, פירוט צנרת החשמל, מיקום מדוייק של נקודות חשמל, כגון נקודות מאור, אביזרי מיתוג ושקעים (בתיאום עם אדריכל פנים). השרטוטים כוללים גם שרטוט למערכות תקשורת חוץ ותקשורת פנים.
תוכנית עבודה תברואה (אינסטלציה)
מהנדס המים מחשב ומפרט מערכת אספקת מים, ביוב, שופכים ודלוחין. התכנון מרכיב אופן ההתחברות למערכת מים וביוב ציבורית ומקומן המדויק של הקבועות התברואתיות (כלים סניטריים). בין היתר גם מבט איזומטרי של מערכת מים הקרים והחימים.
כתב כמויות
בכתב הכמויות רשומות העבודות לפי נושאים: עבודות עפר, בטון יצוק באתר, בנייה, איטום, טיח, ריצוף ועוד.
בכל כתב כמויות מפורטות עבודות הבניין השונות לפי נושאים ומתייחסים לאופי העבודה, שיטות ביצוע, סוג ואיכות חומרים המשמשים. לכל עבודה נקבעת שיטת מדידה – מ"ק, מ"ר, מ' או לפי מספר יחידות.
כתב כמויות לשיפוץ או בניה – חישוב אומדן של הוצאות עתידיות לביצוע הפרוייקט.
אומדן בניה הוא מסמך המחשב את גובה עלויות הפרויקט, בפרט לפי סעיפי הוצאות:
- שכר לצוות בניה;
- מיסים וניכויים על שכר עבודה;
- הוצאות משק בית;
- רכישת רכיבים ועוד.
עלות משוערת – סכום הכסף הדרוש לבנייה בהתאם לחומרי התכנון. העלות המשוערת היא הבסיס לקביעת:
- היקף השקעות ההון;
- מימון בנייה או שיפוץ מבנה;
- קביעת מחירים חוזיים למוצרי בנייה ועבודות נכללות בתוכניות עבודה;
- הסדרים עבור חוזה ותשלום הוצאות.
האומדנים נערכים על פי חוזים חתומים על ידי ארגון בנייה חטיבת קבלנית, שמאחוריהם עומדת בניית הבית בפועל. המסמך פותח על מנת לקבוע הון הדרוש למימון הבנייה או עבודות שיפוצים:
- בניה חדשה.
- שיפוץ יסודי: שיפוץ מבנים או משרדים, שחזור / שיקום אובייקטים של מורשת תרבותית.
בהתאם לשלב הפיתוח של הפרויקט, מכינים כתבי כמויות עבור:
- עריכת מכרז;
- טיוטת עיצוב;
- תוכנית עובדה.
כתב כמויות נמצא בדרך כלל במפגש בין האינטרסים של הלקוח (היזם) והקבלן (המבצע). לפיכך, האינטרס הכלכלי של הלקוח טמון במזעור העלות המשוערת (אומדן סופי). הקבלן להיפך שואף לתוספת המרבית האפשרית בעלות זו. פתרון פשרה מושג בדרך כלל באחת משלוש דרכים:
- דיון מתמיד על האומדן, תוך התחשבות בטענות שהעלו הצדדים ובחומרים התומכים. כתב כמויות בשלב זה נשאר פתוח ומוסכם בין הצדדים. ההצבעה המכרעת בדיונים מסוג זה היא בדרך כלל מצד היזם.
- על בסיס מכרז. הלקוח בוחר את ההצעה האטרקטיבית ביותר תוך התחשבות בעלות המוצהרת ובמוניטין של הקבלן. האומדן במקרה זה הוא מסמך סגור שנועד לקבוע את עמדות המציעים.
- ההחלטה על עלות הפרויקט מתקבלת בדרג המדיני, ועל האומדן מוטלת משימת ההצדקה הפורמלית. במקרה זה, אומנות הקבלן מתבטאת בהתאמה המוסמכת של האומדן הכולל לעלות נתונה.
האומדנים נערכים על ידי חשבי כמויות מקצועיים, אשר חייבים להיות בקיאים בטכנולוגיית העבודה שלגביה מתבצעות הערכות.
מפרט טכני
במפרט הטכני מתוארות העבודות השונות וניתן הסבר מדויק לאופן ביצוען ולסוג החומרים או המוצרים המשמשים. ישנם מפרטים כלליים לעבודות בנייה כמו זה של משרד הביטחון וישנם מפרטים הנכתבים לפרויקט מסוים. בכל מקרה נדרשת עמידה בדרישות התקנים העוסקים בעניין. על פי כתב כמויות והמפרט הטכני יכול הבונה לערוך הצעת מחיר לשיפוץ המבנה.
הערות:
- מראשית התכנון על מהנדס הבניין, החשמל, המים והיועצים למיניהם להתאים תוכניותיהם לתוכניות האדריכל, ואם יש צורך – לתאם עמו שינויים לשם שילוב יעיל של המערכות השונות. במבנים מורכבים ישנו מהנדס מיוחד בתפקיד מתאם.
- לעתים יש להיעזר ביועצים מיוחדים ולקבל מהם מפרטים ודגשים בנושאים כמו: מיזוג אוויר ואוורור, מעליות, הסדרי תנועה וחניה, בטיחות ואחרים.
תכנון הנדסי ומפרט טכני
כשלב בתהליך התכנון ההנדסי מאופיין בלימוד קפדני ומפורט של כל פתרון תכנוני. תיאור מפרט טכני מפורט של מרכיבי המערכת שונות. אם בתכנון הנדסי וטכני עסקינן, אז התוצאה של מחקר כזה תהיה יצירת מפרט טכני למוצרים המפותחים, המאפשר לעבור לתהליך הייצור. אם אנחנו מדברים, למשל, על עיצוב ארגוני, אז התעוד הטכני צריך להדגים את המנגנון להופעתה של השפעה כלכלית מיישום הפרויקט והרכב ההחלטות הארגוניות בתחומי המפתח.
תכנון הנדסי וטכני כתהליך כרוך בהמצאה של מערכת או מרכיביה עם סט ספציפי של פונקציות. מכיוון שפעילות פיתוח קשורה לתכנון מערכות טכניות או מוצרים שעדיין לא קיימים, המהנדס משלב יצירתיות, ידע ומיומנויות, ובכך פותר את המשימות הבאות המסתדרות ברצף הגיוני מסוים.
מורכבות התכנון הטכני נובעת מגורמים אובייקטיביים:
- הצורך להתפשר בעת בחירת קבוצת אפשרויות טכנולוגיות עיצוביות שמתנגשות עם קבוצה אחרת של אפשרויות מקובלות גם כן.
- יש צורך לקחת בחשבון את הפער בין חישובים תיאורטיים ופרקטיים לבין הסיכונים הנלווים.
הגורמים האובייקטיביים השולטים בקרב מעצבי פנים כוללים את גורם הזמן להשלמת חלק מהתכנון הטכני ומסירת המפרט. בחיים האמיתיים, שילוב של מגבלות פרוצדורליות מוביל לכך שהעדפה ניתנת לא לאידאל, אלא לגרסה המתפקדת של המוצר. מאפייניו עמורים להיות מספיקים כדי לספק את הצורך הראשוני. לפיכך, המוצר המוגמר בצורתו הסופית הוא לעתים רחוקות זהה למה שהיה מיועד במקור.
מפרט עיצובי
החל מהקונספט הראשוני, עיצוב המוצר בהדרגה (על ידי מעבר דרך מחזורי איטרציה) הופך למסובך יותר. אבל מכיוון שתהליך העיצוב היא פעילות לא ליניארית ויצירתית, במהלך היצירה הוא יכול ללכת לכמה כיוונים בו זמנית. באמצעות שילוב של שיטות סינתזה וניתוח, המהנדס משכלל ומסבך את המערכת. נוהג זה של חידודים מתמידים בא לידי ביטוי בהתאמה קבועה של תנאי ההתייחסות והוראות בודדות של ההצעת מפרט טכני ו/או טיוטת העיצוב.
על ידי ניתוח אפשרויות עיצוב פוטנציאליות ויעילות, האופציה האופטימלית נבחרת. כדי ליצור תמונה מקיפה של האובייקט, מתבצעים חישובים מדויקים יותר. נערכים מחקרים ניסיוניים של הפרמטרים של המוצר כולו ומרכיביו. עמידה בדרישות תנאי ההתייחסות נבדקת הן בחישוב והן בשיטת ניסוי. ההתאמה נמשכת עד שפתרונות העיצוב עומדים בכל הדרישות. התוצאה של תכנון הנדסי ומפרט טכני היא פרויקט מוגמר, המכילאת התיעוד הדרוש לייצור המוצר עצמו.