חיפוי קירות פנים או חוץ באריחים נועד להגן על הקיר מפני רטיבות ולשמור על התנאים הסניטריים בחדרי אמבטיה, שירותים ומטבח או לשוות לקיר מראה חיצוני יפה.
סוגי אריחים המשמשים לחיפוי קיר
סוגי האריחים המקובלים הם: אריחי קרמיקה, גרניט פורצלן, מוזאיקה – פסיפס ולוחות שיש ואבן.
אריחי החרסינה מיוצרים מחרסית המצופים בשכבת הגלזורה בצדם העליון. הציפוי הזה מקנה מראה נאה לאריחים ומקטין כושר ספיגתם, ויחד אם זאת עושה אותם נוחים לניקוי. הצד התחתון מחוספס ובולט, שתפקידו לחזק חיבור בין הטיט לאריחים.
חיפוי קיר באריחי קרמיקה
בסוגי אריחי קרמיקה מסוימים יש להשרות את האריחים במים לכמה שעות (כדי שלא יספגו את מי המלט). החיפוי נעשה בעזרת תערות טיט למליטה או דבק קרמיקה. את המשיקים יש לסתום ב"רובה". צורת ההנחה והדיוק הם שקובעים טיב הביצוע. על קיר חלק אפשר להדביק אריחים בדבק מיוחד. יש להקפיד על הוראות היצרן. בקירות בהן קיימת סטייה משמעותית מהמפלס יש להשתמש בטיט.
קרמיקה דמוי אבן לחיפוי קירות
במשך זמן רב, אריחי דמוי אבן נהנו מפופולריות חסרת תקדים בקרב מעצבים וקונים רגילים. טכנולוגיות מודרניות מאפשרות לצייד גימור מסוגנן עם מאפיינים טכניים חסרי תקדים התורמים לשימוש לטווח ארוך. טמפרטורות קיצוניות, אור שמש ישיר, לחות גבוהה וגורמים אחרים אינם מסוגלים להפר את שלמות הציפוי.
לאריחי דמוי אבן יש פחות משקל מאשר לאבן הטבעית. הרכב הייצור כולל חימר ותרכובות טבעיות אחרות. עיצוב, שריפה וגלזורה עוזרים להשיג את המאפיינים הנדרשים לתנאים הספציפיים.
קרמיקה לקירות מטבח
נכון להיום, ישנם רעיונות יצירתיים רבים לעיצוב פנים, כולל למטבח. עם זאת, אריחי קרמיקה המשמשים עבור חיפוי קיר מטבח הם עדיין הפופולריים ביותר. ככלל, החיפוי ממוקם באזור העבודה מעל הכיריים, שולחן החיתוך והכיור. חומר החזית הזה מביא טעם וקסם מיוחדים לחלל, וגם ממלא את ייעודו העיקרי: הוא מגן על הקיר מפני זיהום.
חיפוי קיר קרמיקה למטבח מודרני
המילה "קרמיקה" מגיעה מהשפה היוונית, שם הכוונה במקורה ל"חימר", מאוחר יותר משמעותה התרחבה לכלים וכלי בית. בעולם המודרני, קרמיקה קשורה לא רק לקדרות, אלא גם לתעשיות רבות אחרות – מרפואה ועד ייצור מכשירים. מוצרים העשויים מחומרים אנאורגניים שעברו שריפה בטמפרטורה גבוהה. היא מצאה שימוש גם בעיצוב הפנים.
מבין כל החדרים בבית, המטבח נושא את העומס הפונקציונלי הגדול ביותר אחרי חדרי רחצה. לכן, בעיצוב מטבח מודרני, לא רק היופי מקבל תוקף, אלא גם התנגדות להשפעות חיצוניות וגם אפשרות לשמור על ניקיון בקלות.
קרמיקה דמוי שיש לקירות
אריחי דמוי שיש הם חיקוי מצוין של חומר טבעי, הידוע באפקט הדקורטיבי המעולה שלו. הודות לקרמיקה, הציפוי הופך למעשי יותר בשימוש יומיומי, ותהליך ההתקנה מפושט מאוד. הוא מיוצג על ידי מגוון רחב של פתרונות צבע ועיצוב, פורמטים ודפוסים ממובילי ייצור הקרמיקה. אריח המדמה שיש משמש בעיקר בסידור הרצפה, אך הוא גם הפך לקישוט ראוי לקיר.
חיפוי קיר שיש
חיפוי שיש לקירות הוא פתרון מצוין מבחינת יופי, אמינות וידידותיות לסביבה. השיש ממלא את החדר באווירה של אצילות ויוקרה. חיפוי שיש לקירות הוא אורגני בפרויקטים מכל סגנון ומטרה: חדר שינה, בריכה ומוסדות מסחריים. קירות השיש עמידים בצורה מושלמת מפני לחות גבוהה. לכן גימור זה נמצא לעתים קרובות בחדרי אמבטיה, חמאם, בריכות.
השיש שימש בבנייה עוד מימי הקדם, שכן הטבע העניק לו מגוון רחב של צבעים, אסתטיקה וחוזק. ציפוי קירות בשיש הוא הליך לא פשוט, שדורש הרבה זמן ומיומנות רבה. לכן חשוב להקפיד על כללים מסוימים כדי לא לבצע עבודה מחדש. הכלל העיקרי הוא שלא ניתן לשלב אותו עם סלעי סיליקט, הכוללים קוורציט ואבן חול. כמו כן, חשוב לבחור את סוג קיבוע השיש.
הטכנולוגיה של קישוט קירות שיש כוללת מספר שיטות התקנה. הם נבדלים זה מזה בפרטים הספציפיים. ישנן שיטות התקנה כאלה:
- שיטה "רטובה" – שימוש בתערובות דבק מיוחדות;
- השיטה "היבשה" או ללא דבק המבוססת על שימוש במערכות הידוק;
- שיטה משולבת.
בראשונה מבינהן, יש להקדיש תשומת לב מיוחדת להכנת הבסיס. אם פני השטח של הקיר אינם שטוחים לחלוטין או סדוקים, אז לוחות השיש נמצאות בסיכון ליפול תחת משקלם. לטכנולוגיה של החיפוי "הרטוב" יש הרבה מן המשותף לטכנולוגיה של ריצוף באריחי שיש. ההבדל היחיד הוא שבשיטה זו רצוי להשתמש בדבק מיוחד במקום טיט ובקליפסים נוספים.
הרכבה בצורה "יבשה" היא הידוק למשטח אנכי של רשת מתכת חיזוק. ווים מיוחדים מוברגים בגב האריח עשוי אבן טבעית או שיש, שאיתם הוא מחובר לרשת. תפרים בין אריחים במקרה זה בקושי מורגשים, מכיוון שהאריחים מחוברים זה לזה קרוב ככל האפשר. ולבסוף, בשיטה המשולבת, ממלאים בתמיסת דבק את החלל בין הקיר לאריח, המורכב ללא דבק.
חיפוי קיר אבן
היופי הטבעי של משטח האבן הוא האלמנט הטוב ביותר בעיצוב של לא רק חזיתות, אלא גם פתרון טוב לעיצוב פנים.
כל סוגי האבן מעניינים בדרכם שלהם, וכאשר משתמשים בהם בקומפוזיציות דקורטיביות, הם נותנים לחדר ולחזית אצילות מיוחדת. אנו מזמינים אתכם למסע מעניין של סודות החיפוי באבן טבעית, כמו גם על הטעויות העיקריות שיש להימנע מהן.
כדי להשיג אפקט דקורטיבי ללא רבב, הימנע מטעויות בסיסיות, שהחשובה שבהן היא עיבוד מרושל.
בעת שימוש באבן חול רגילה, או פראית, עליך לזכור:
- היופי הטבעי של האבן יתגלה רק אם יישמר הכיוון הסגנוני הכללי. תחשוב בתחילה מה ההשפעה הדרושה ואל תאפשר הצטברות חסרת טעם.
- כדי להשיג קלילות של הרכב באקראיות לכאורה, עדיין יש צורך לעקוב אחר הכללים הבסיסיים: רוחב התפרים צריך להיות זהה. אבנים גדולות וקטנות צריכים להיות מעורבים באופן שווה, כך גם לגבי הבדלים בגוונים.
- סגנון קפדני יתקבל אם עיטור האבן מוקף בצורות מלבניות, אפשר עם קמרונות בחלק העליון.
עם זאת, החזית היוקרתית ביותר תתקבל באמצעות גרניט או שיש, מלוטשים לגימור מראה. עיצוב יכול להיות בסגנונות הכי לא צפויים: ממינימליזם והיי-טק ועד לסגנון אימפריה.
מגוון רחב של צבעים של סלעי גרניט מאפשר לך להשתמש בשילובים מנוגדים ולקבל קומפוזיציות של יופי יוצא דופן. זכור כי גימור גרניט ללא רבב ניתן להשיג רק עם התקנה חלקה המאפשרת לך להשיג את האפקט של משטח מונוליטי. תוספת של תבליטים וסטיילינג רחב מביאה לתחכום נוסף ונראה פשוט יוקרתי.
חיפוי קירות חוץ באבן שיטות התקנה
על חיפוי אבן חוץ מופעלים כוחות חזקים מאוד שרוצים לנתק ולשלוף את האבן מן הקיר. כוחות אלו נגרמים מכמה סיבות:
- התכווצות הבטון המשפיעה על שלד המבנה ולא על החיפוי.
- הנוצרים מהתקווצות ומהתפשטות בשל שינויי טמפרטורה.
- הנוצרים מהתרחבות מים שחדרו לקיר וקופאים בתוכו. התרחבות המים הקופאים דוחפת את האבן.
- רוח הרוצים לשלוף את האבן.
- הנובעים מרעידות אדמה.
יש להקפיד הקפדה יתרה על ביצוע נכון. כשל יגרום לנשירת אבנים העלולים לסכן את חיי הנמצאים למטה.
קיימות מספר שיטות לקיבוע:
שיטת ההרכבה
זוהי שיטה רטובה. משתמשים באבנים לחיפוי חוץ במידות: אורך צלע מרבי 80 ס"מ, שטח מרבי 0.35 מ"ר ועובי מזערי 3 ס"מ.
- בניית קיר או יציקתו בזמן תהליך הבניה.
- טיוח הקיר בשכבת הרבצה צמנטית (חומר מוכן מתאים למטרה זו). תפקיד השכבה לאטום את הקיר מפני חדירת מים.
- איטום קירות חיצוניים בחומר איטום משחתי לפי הוראות היצרן.
- הדבקת חומר בידוד תרמי אם נדרש.
- חיבור רשת פלדה לקיר באמצעות ברגי פלדה מסוג ג'מבו. המרחק בין השכבה האחרונה שהונחה ובין הרשת יהיה כ 1 ס"מ.
- הדבקת האבן לקיר במלט-צמנט מוכן המתאים למטרה זו.
- חיבור האבן בעזרת ווים מיוחדים לרשת נוסף להדבקה במלט.
- כיחול המישקים – מדי כמה מישקים יש לאטומם בחומר אלסטי כדי לאפשר גמישות לחיפוי.
שיטת הבנייה
משתמשים בעת חיפוי חוץ באבנים במידות: גובה מרבי 30 ס"מ, עובי מזערי 4 ס"מ. התהליך והשלבים הם בדיוק כמו בהרכבה, השוני היחיד הוא בכמה סעיפים:
- לאחר חיבור הרשת לקיר יש לבנות נדבך במרחק 5 ס"מ מהקיר.
- החיבור מתבצע בעזרת ווים מיוחדים לרשת כמו בשיטת ההרכבה.
- יוצקים בטון ברווח בין האבן לקיר.
בעצם כאן במקום להבדביק את האבנים לקיר, אנחנו יוצקים בטון במרווח הנוצר.
קיבוע היבש
בשיטה זו יוצרים מאבן קיר מסך הנמצא במרחק 4 – 8 ס"מ מהקיר, עובי 3 ס"מ לפחות. גודל האבן נקבע לפי רצון המתכנן תוך התאמת גודל ואביזרי חיבור.
- טיוח הקיר בשכבת הרבצה צמנטית.
- קביעת אביזרי החיבור לקיר באמבצעות ברגי פלדה אל-חלד. החיבור נעשה תמיד ליציקת בטון ולא לבלוקים.
- חיבור כל לוח אבן ב 4 נקודות באביזרים מיוחדים.
חיפוי קיר באריחי פסיפס
הדבקת הפסיפס נעשית על שכבה מוחלקת של מלט-צמנט.
הפסיפס מגיעה באחת משתי הצורות:
- אריחי מוזאיקה מודבקים בצדם התחתון לרשת סיבי זכוכית. לאחר הדבקתם הרשת נשארת.
- אריחי פסיפס מחוברים בצדם העליון על גבי גיליון נייר עבה, המוסר לאחר הדבקתם.
לאחר גמר ההדבקה יש למלא מישקים (פוגות) ברובה ולנקות משטח.
שיטות חפוי קיר
הדבקה בדבק
השיטה מתאימה להדבקת קרמיקה, גרניט פורצלן, פסיפס.
תשתית: שכבה ראשונה של טיח הרבצה ועליה שכבת טיח מיישרת ללא סיד. שכבה זו מיושרת בסרגל בשני כיוונים ומאושפרת.
הדבקה: לחלק התחתון של הקיר מחברים לוח עץ ישר או ניצב גבס שתפקידו לשמש כמשענת הזמנית לאריחים וליישר אותם. הדבקת אריחים מתבצעת מהלוח למעלה בשורות כלפי התקרה, יש להשתמש במלג' שיניים ובדבק המתאים. החריצים בו מאפשרים התפזרות החומר בצורה אחידה. בין האריחים יש ליצור מרווחים בעזרת הספסרים. את הפוגות (מרווחים בין האריחים) ממלאים יום למחרת ברובה אקרילית או אפוקסית ומנקים בגמר העבודה עם ספוג רטוב.
הדבקה בתערות טיט
בניגוד לריצוף בהדבקה ישירה על דבק, הדבקת אריחים בטיט דורשת מיומנות מסוימת. מצעד אחר היא פוטרת אותנו מיישור קירות בטיח, חוסחת זמן ומאפשרת לפלס את הקיר עם האריחים. בצד שני העבודה הופכת להיות קשה יותר ודורשת הקפדה על פילוס הקיר בכל אריח המורכב. שיטה זו מתאימה רק לבעלי מקצוע (רצפים מקצועים או שיפוצניקים) ולא לחובבנים.