איטום

איטום המבנה זה שלב החשוב ביותר מכל העבודות השיפוץ. נזקי מים מהווים כ 80% מכל הלקויי הבניין. הרטיבות במבנה מקורה בחדירת מי גשם, שלגים, אדי מים וכו'. נוסף על הפגיעה האסתטית נזקי הרטיבות רבים, ואלה הם:

1. נזק לבראיות המשתמשים במבנה.
2. פגיעה בכושר הבידוד התרמי של קירות וגגות.
3. גורמת להיווצרות תפרחות ועובש.
4. עלולה לגרום להיסדקות הטיח ולהתקלפותו, להתפוררות לוחות הגבס, לירידת כושר בידוד תרמי ואקוסטי של חומרים נקבוביים, להרס ציפויים שונים וכן להחלדת הפלדה (קורוזיה).

חומרי איטום ושיטות ביצוע

ניתן לסווג איטום המעטפת של המבנה לחמש תת-קבוצות עיקריות:

1. גגות שטוחום.
2. קירות.
3. קירות מסד, מבנים תת-קרקעיים וכו'.
4. תפרי התפשטות וסדקים קונסטרוקטיביים.
5. רצפה בחדרים רטובים, איטום מרפסות.

על חומר להיות עמיד מפני חדירת מים, היסדקות בשל התכווצות הגג והתפשטות והשפעת שינויי טמפרטורה. החומר חייב לעמוד זמן רב בתנאי קרינת השמש ופגיעות מכניות.

שיטות וחומרי איטום גגות המקובלים בארץ הם:

• מערכת ביטומנית רב שכבתית.
• מערכת חד-שכבתית עשויה חומרים פולימריים.

איטום גגות ושכבת הגנה מפני קרינה

על גבי כל שכבות הגג יש ליצור שכבת הגנה מפני קרינה שתפקידה למוע התחממות הגג מקרני השמש. התחממות מזיקה הן לקונסטרוקציית הגג והן לשכבות האיטום. הגנה נגד קרינה נעשית באחת מן הדרכים הבאות:

• הלבנת הגג בסיד מדולל במים בתוספת דבק אקרילי (חידוש אחת לכמה שנים).
• הלבנת גג בצבע אקרילי לבן.
• כיסוי הגג בשכבות של חלוקי נחל בהירים או שכבת חצץ שעוביה כ 5 ס"מ. השכבה הזאת או שכבת הריצוף מגנות על הגג גם מפני פגיעה מכנית. שכבה זו קבועה ואין צורך לחדשה.

נראה לכאורה כי הגנה יסודית כל-כך של הגג מפני השפעות השמש פוטרת אותנו מטיפול בקונסטרוקציית הגג עצמו. אבל בשלב התכנון והביצוע יש למנוע אפשרות הופעת סדקים עקב השפעות תרמיות. הדבר נעשה בדרכים הבאות:

1. יציקת בטון בעל מנת מים-צמנט קטנה.
2. הגדלת כמות פלדת זיון בפני השטח העליונים.
3. החלקת פני הבטון בהליקופטר והשפרטו היעילות.
4. התקנת תפרי התפשטות במרחקים נכונים.
5. ביצוע עבודות איטום ובידוד רק לאחר שהבטון יבש, כלומר חודש לפחות לאחר יציקת הגג (יש חומרים לכיסוי גגות רטובים).

איטום חלונות בעזרת קצף פוליאוריטן, סיליקון ומסטיק אקרילי

קצף פוליאוריטן – משמש במהלך איטום חלונות אלומיניום והתקנת דלתות ומשקופים. אבל ללא עיבוד נוסף, הקצף אינו מסוגל להגן על החדר מפני חדירת לחות ואוויר קר מבחוץ במשך זמן. קצף פוליאוריטן בעל תכונות בידוד מרשימות מרעש ורוח. אבל יש גם חיסרון משמעותי: במגע עם מים ואור השמש, הוא מתכהה במהירות ומתפורר. לכן, לאחר מילוי החללים בקצף פוליאוריטני, התפרים חייבים להתכסות בחומרים עמידים בפני לחות וקרני השמש.

חומרי איטום חלונות על בסיס סיליקון

קבוצה זו של חומרים מאופיינת ביכולת להיצמד במהירות למשטח זכוכית או פלסטיק. הם אינם משמשים למילוי המרווחים בין הקיר למסגרת החלון בבתי בטון ובלוקים. הידבקות לקויה לאבן מובילה בסופו של דבר לכישלון באטימות התפרים. אבל במקרה של תיקון התפר או על מנת לנטרל פגמים בחיבור החלון עם המסגרת, סיליקון הוא הכרחי.

איטום חלון עם מסטיק אקרילי

בשל חוזקו, גמישותו ועמידותו הגבוהים, מסטיק אקרילי יעיל מאוד באטימת חלון מבחוץ ומבפנים. עם זאת, בניגוד לסיליקון, הוא יוצר שכבה אלסטית, אשר נדבקת היתב לבטון או בלוק. מסטיק אקרילי יכול לשמש גם לגימור במסגרת החלון והלבשה. בהתכווצות קלה של החלון עם שינוי טמפרטורוה, מתרחש עיוות החומר בשל תכונון האלסטיות שלו.

איטום מקלחת וחדרים רטובים

חדר האמבטיה, כמו המקלחת, שונה מחדרי הבית האחרים ברמת לחות מוגברת. מה שאומר שהוא מצריך הגנה זהירה במיוחד מפני השפעות הלחות והמים. מולקולות עדים מסוגלות לחדור לעומק אפילו דרך קרמיקה וטיח לבטון, להרוס אותו בהדרגה ולהחמיר את מאפייני חוזקו. כמו כן, במקומות בהם מונחת צנרת מים, תמיד קיים חשש לנזילה פתאומית, המאיימת להציף לא רק את חדר הרחצה שלכם, אלא גם את דירות השכנים מתחת. לכן איטום מקלחת הינו צד הכרחי, לא רק כדי להבטיח נוחות ולהגן על משטח הבטון מפני רטיבות, עובש ופטריות, אלא גם כביטוח מפני הפסדים כספיים אפשריים עקב הצפה של שכניכם. 

בואו נסתכל מקרוב על הטכנולוגיה של יישום חומרי איטום לאמבטיה ולמקלחת.
איטום חדרים רטובים כולל טיפול בכל שטח הרצפה והקירות – במקומות עם רמת לחות מוגברת. בנוכחות תא מקלחת, מורחים שכבת איטום על כל האזור ה"רטוב". כל החיבורים מקיר לרצפה אוטמים בנוסף עם סרט אטימה.

הדרך היעילה ביותר להגן על חדרי רחצה היא ציפוי בחומרים אלסטיים. יצירת ציפוי חלק, עמיד ואלסטי, אוטם ומגן על פני השטח מפני חדירת מים. בנוסף, ציפוי כזה קל ליישום במו ידיכם, מפני שחומרי האיטום במריחה הם הקלים ביותר לעבודה.

רולקה

רולקה – היא פינה פנימית מוחלקת בין הרצפה לקיר. לרוב, היא מבוצעת בעת איטום מקלחת, אמבטיה או שירותים. בפינות וחיבורים מומלץ תמיד לבצע רולקה, מכיוון שהיא עוזרת לחלחול המים. גודלה יכול להשתנות בין 15 – 10 ס"מ. 

העובדה היא שהפינות הפנימיות והחיצוניות של מבני בטון הן המקום ה"עדין" במערכות אטימה. אם הפינה הפנימית ישרה ללא רולקה, אז זה כמעט בלתי אפשרי לאטום אותה בלי פספוסים בשכבה אחת. בנוסף על כך, הרולקה מסירה לחצים פנימיים בחיבור הקיר עם הרצפה הנוצרים בתהליך התחזקות החומר.

בדיקת הצפה

לאחר שעבודות איטום גגות, מרפסת או החדר הרטוב הושלמו, יש לבצע בדיקת הצפה, בדיקה זו בוחנת תקינות האיטום. מציפים את הגג או המרפסת או חדר רטוב למשך 48 שעות (סותמים מרזבים ויציאות מים אפשריות). אם לאחר בדיקה מתגלים סימני רטיבות, יש לתקן אותם לפני שמתקדמים בעבודות הבניין ובכך מצמצמים נזקים עתידיים.

עיבוי ומחסום אדים

כאשר אוויר חם, המכיל אדי מים , בא במגע עם משטח קר, המשטח מתכסה באדי מים. לתהליך זה קוראים עיבוי (קונדנסציה).  מחסום אדים הוא שכבה המונעת מעבר אדי מים לתוך האלמנט הקר הנמצא מאחור. מ.א עשוי רדיד אלומיניום, פוליאתילן (ניילון), נייר טול, ביטומן מ.א חייב להיות רציף ובמקום שהיריעות מתחברות זולזו יש חפיפה.

מתי משתמשים במחסום אדים?

כששכבת בידוד תרמי נמצאת מחוץ לאלמנט (גג או קיר) תיהיה טמפרטורת בטון שווה לחלל החדר ולא יווצרו אדים. אולם כאשר שכבת בידוד תרמי נמצאת בתוך החדר, יש להניח מחסום אדים מעל לבידוד בצד החם שלו) כדי למנוע היווצרות אדי מים על גבי בטון הקר, העלולים להזיק לבידוד ולמבנה.