עבודות אינסטלציה כשלב חשוב בעת שיפוץ מקלחת בדירה, מצריך ידע רב בתחום. מאוד חשוב לדעת איך בנוייה מערכת ביוב וניקוז של מי השפכים והדלוחין במבנה, על מנת ליצור זרימת מים תקינה. אי-עמידה בכללים הבסיסיים כמו: בחירת קוטר צינור מתאים ושמירה על שיפועים בצינורות, עלולה ליצור סתימות ביוב. באו ונלמד ממה בנויה מערכת ביוב בבניין ועל סוגי צינורות המשמשים במבני מגורים.
ביוב הבניין
תפקיד הביוב לקלוט את מי השופכים והדלוחין המנוקזים מהבניין ולהעבירם בדרך הקצרה ביותר משטח הנכס לביוב הציבורי או למתקן הסילוק הפרטי, בלי לגרום למטרד תברואתי.
כאשר מניחים צינורות ביוב תת-קרקעיים בקרקע יציבה, יש לעטוף אותם בשכבת חול נקי שעוביה 10 – 15 ס"מ. כאשר מניחים בקרקע לא יציבה או מתחת לחניונים, דרכים, כבישים או חלקי בניין, חובה לעטוף אותם בשכבת בטון מזוין שעובו 10 ס"מ לפחות, ולקבוע אותם בעומק מתאים.
ההתקנה בעומק נעשית לשם הגנה מרבית על שלמות הצינור ושיפועו. השיפועים צריכים לאפשר זרימה במהירות שבה יוכל הצינור לנקות את עצמו (גריפת מוצקים ומניעת סתימות). המרחק בין ציר הצינור ובין קו הבניין לא יהיה פחות מ 1.5 מ'. הגישה לצינור לשם בקרה וניקוי היא בתאי בקרה. אלו הם תאי בטון או תאים עשויים חומר פלסטי בעלי קוטר המתאים לפעולת ניקוי. בעת בניית התא צריך להתחשב בעומקו ובמיקומו (גינה, כביש וכדומה).
תאי בקרה מתקינים בכל מקום של חיבור, שינוי כיוון, קוטר, שיפוע או גובה. בקווי צינורות ארוכים שקוטרם 4" יש להתקין תא כל 15 מ' לפחות ובצינורות שקוטרם 6" כל 25 מ'.
ביוב – ניקוז מי דלוחין ומי שפכים
דלוחין
צנרת מי הדלוחין, שקוטרה עד 2", מותקנת במילוי שמתחת לשכבת הריצוף בחדרי אמבטיה, שירותים ומטבח, ומתנקזת לקולטנים. שימו לב שגובה המילוי מתחת לשכבת הריצוף יאפשר מעבר צינורות דלוחין בקוטר 2 אינץ ובשיפוע של 2%.
שופכים
רוב צנרת מי השופכים, שקוטרה 4" לפחות, מותקנת במאונך (קולטנים). הקולטן מותקן על הקיר בגלוי ולא בתוך הקיר (הדבר מצריך תיאום עם אדריכל). יש אפשרויות שונות להסתיר את הצינור, למשל לחפות בגבס או טיח על גבי רשת רביץ העוטפת את הצינור. כדי להעביר קולטן בין הקומות יש להכין מעבר ובתוכו שרוול. על הצינור לנוע בחופשיות בתוך השרוול.
סוגי הצינורות לדלוחין ולשופכים המקובלים במבני מגורים
צינורות מחומרים פלסטיים הם המקובלים היום לצנרת דלוחין ושפכים. בעבר השתמשו בצינורות פלדה מגולוונת ובצינורות יציקת ברזל.
צינורות המקובלים בבתי-מגורים ושיטות חיבורם:
- צינורות PVF קשיח, צבע אפור לסילוק שופכים וצינורות פוליפרופילן
- חיבור הצינורות ואביזרים נעשה בחיבור "שקוע תקוע". כלומר הצינורות מוחדרים אחד לשני בלחץ, האיטום מתקבל בעזרת אטם הנמצא בתוך תעלה שבשקע.
- החיבור בצורת תבריג. לצינורות מחברים אביזרים שבהם יש הברגה, אל ההברגה מחברים אטמים ואומים מתאימים.
- צינורות פוליאתילן קשיח HDPE צבע שחור – חיבור אביזרים והצינורות נעשה בעזרת ציוד מיוחד בשיטת ריתוך. החברה המייצרת אותם נראית GEBERIT.
- צינורות ביוב עשויים מ PVC וצבעם כתום או אפור ופלדה בעלת ציפוי פנימי מלט-צמנט.
קוטר הצנרת המקובל לדלוחין הוא 32 מ"מ (1") עד 75 מ"מ (2.5") ולשופכים 110 מ"מ (4") ובבניינים גבוהים גם 125 מ"מ (5") ו 160 מ"מ (6"). כשבוחרים סוג צינור יש להתחשב בהרכב השופחים, בטמפרטורות שלהם ובגובה הבניין.
תוכלו להבין יותר על המקצוע – אינסטלטור בכתבה הבאה.
אינסטלציה כחלק בלתי נפרד בעבודות שיפוצים בבית מכילה בתוכה כמה מערכות, הקשורות ביניהן בקשר הדוק. אספקת מי שתייה לדירה, מערכת סולרית לחימום המים, מערכת כיבוי אש, ניקוז מים מתחום הנכס.
ניקוז מי דלוחים ומי שפכים
מים נקיים מגיעים לכלים הסניטריים ובעת השימוש מתלכלכים משאריות מזון, ממיני לכלוך ומהפשרות האדם. אלה מים מזוהמים ומסוכנים לבריאות, ולכן יש להרחיקם במערכת צינורות ניקוז.
סוגי המים המלוכלכים:
- מי דלוחים – מים מלוכלכים שאינם מכילים מוצקים (מכיורים, ממקלחות, מאמבטיות).
- מי שופכים – מים מלוכלכים המכילים מוצקים (מאסלות, מעביטי שופכים וכדומה).
צינורות ניקוז מי דלוחים – צינורות המותקנים בתוך הבניין וקולטים מי דלוחים בלבד.
ניקוז מי שופכים – צינורות המותקנין בתוך בניין הקולטים מי שופכים ומי דלוחים.
ביוב – צינורות מותקנים מחוץ לבניין, בדרך כלל בקרקע, אשר קולטים את מי הדלוחים ומי השופחים. אסור בהחלט להזרים מי גשם דרך צינורות דלוחים או שפכים וצינורות ביוב.
סילוק ביוב מתחום הנכס
קיימות שתי שיטות לסילוק הביוב מתחום הנכס:
- חיבור לרשת ביוב ציבורית השייכט לשלטון המקומי ( הרשת הציבורית היא רשת תת-קרקעית).
- מתקן פרטי לסילוק ביוב, המבוסס על חלחול של מי ביוב מטוהרים ממוצקים לתוך הקרקע.
רשת הציבורית היא רשת המנקזת מים מנכסים רבים למכון טיהור. ממכון הטיהור המים מסולקים לים או מועברים לשימוש חוזר, למטרות השקיה וכדומה.
מתקן לסילוק פרטי ניתן להתקין רק במקומות שאין בהם רשת ביוב ציבורית ובאישור משרד הבריאות.
קליטת מישלוחים ומי שופכים בתוך הבניין
הכלים הסניטריים ומקומות אחרים הקולטים מים מלוכלכים מעבירים את המים לקולטנים. כל קולטן נמשך לגובה הבניין כולו, בולט 30 ס"מ לפחות מעל פני מעקה הגג ומסתיים בכובע אוורור (אם הגג משמש קומת מגורים יבלוט הקולטן 1.80 לפחות). בכל קומה מותקן פתח ניקוי.
זרימת המים דרך צנרת ניקוז (שופכים, דלוחים וביוב)
במערכת ניקוז מתבצעת הזרימה בשל כוח הכבידה ( זרימה גרוויטציונית). כדי שמערכת זו תפעל חייבים להתקיים התנאים הבאים:
- קשר תמידי עם האטמוספרה באמצעות צינורות אוויר, המחוברים במקומות גבוהים במערכת. תפקיד צינורות האוויר למנוע יצירת תת-לחץ במערכת ולאפשר פליטת גזים מהביוב.
- הנחת צינורות אופקיים בשיפוע, בכיוון הזרימה.
- הזרימה בצינורות האופקיים היא בספיקה, המאפשרת מילוי חלקו התחתון בלבד של שטח החתך, בעוד שבחלקו העליון מתאפשרת זרימת אוויר.
מחסומים
כל כלי סניטרי מחובר אל צנרת הנקזים במחסום. במחסום ישנו חתם מים אשר אינו מאפשר כניסת גזים מצנרת הביוב לדירה. אם לא מתקיים קשר תמידי של מערכת הנקזים עם האטמוספרה, עלול להיווצר תת-לחץ במערכת וחתם המים עלול להישאב מן המחסומים.
סילוק מים ממפלסים תת-קרקעיים
מי שפחים ומי דלוחים במפלסים הנמוכים ממפלס הקרקע (מרתפים ומקלטים) מנוקזים על-ידי בור איסוף מתחת למפלס הרצפה המנוקזת. המים נשאבים ממנו במשאבות לביוב הבניין. יש להקפיד על אמצעים למניעת זרימה חוזרת.
ניקוי וביקורת
בצנרת הנקצים חייבת להיות גישה לניקוי ולביקורת במקרה של סתימה. יש לקבוע פתחי ניקוי בכל מכום של שינוי כיוון, התחברות, שינוי קוטר צינור, שינוי בשיפוע וכדומה. כאשר המערכת פועלת באופן תקין, על פתחי הניקוי להיות אטומים.