צבע | סוגי צבעים

צבע והשימוש בו למטרות שונות בעת עיצוב ושיפוץ הבית. באו ונעצב ביחד את ביתכם בצבעים שונים ומגוונים!

צביעה היא אחת האומנויות העתיקות ביותר של האנושות. ייתכן שכמה ציורי מערות, צבועים באוקר אדום או צהוב, המטיט, תחמוצת מנגן ופחם, נוצרו כבר לפני 40,000 שנה. בשנים 2003 ו-2004 דיווחו ארכיאולוגים דרום אפריקאים על גילוי במערת בלומבוס של תערובת מלאכותית בת 100,000 שנה על בסיס אוקר שיכולה לשמש כצבע. חפירות נוספות באותה מערה הובילו לדוח משנת 2011 על מערך שלם של כלים לטחינת פיגמנטים והכנת חומר הדומה לצבע פרימיטיבי, שנשמר במשך 70,000 שנה.

נמצא כי הקירות הפנימיים של נס ברודגר בן ה-5,000 שנים כוללים אבנים בודדות שנצבעו בצהוב, אדום וכתום באמצעות פיגמנט אוקר העשוי מהמטיט מעורבב עם שומן מן החי, חלב או חלבון ביצה.

לקירות צבעוניים עתיקים בדנדרה, מצרים, שנחשפו לפגעי מזג האוויר במשך שנים, יש עדיין גוון עז, תוסס בדיוק כמו כשהם צוירו לפני כ-2,000 שנה. המצרים ערבבו את צבעיהם עם דבק והניחו אותם בנפרד זה מזה, ללא ערבוב או מיזוג. נראה שהם השתמשו בשישה הצבעים: לבן, שחור, כחול, אדום, צהוב וירוק. ראשית, הם כיסו את כל האזור בלבן, ואז הם צבעו את הדוגמה בשחור, למעט האורות של הצבע הראשי. הם השתמשו בקרמין לאדום, בדרך כלל בגוון כהה. ציורי השמן העתיקים ביותר הידועים הם ציורי קיר בודהיסטים שנוצרו בסביבות שנת 650 לספירה. העבודות ממוקמות בחדרי מערות שנחצבו בסלעים של עמק באמיאן באפגניסטן, "באמצעות שמני אגוז ופרג". פליניוס מזכיר כמה תקרות מצוירות בימיו בעיר ארדאה שנעשו לפני ייסוד רומא. לאחר כל כך הרבה מאות שנים, הוא הביע הפתעה רבה והערצה לרעננותם.

צבע – היסטוריה מימי הביניים ועד היום

במאה ה-13 השתמשו בשמן לקישוט ציורי טמפרה. במאה ה-14, סנינו סניני תיאר טכניקת ציור באמצעות טמפרה מכוסה בשכבות דקות של שמן. תכונות הייבוש האיטי של שמנים אורגניים היו ידועים היטב לאמנים אירופאים מוקדמים. עם זאת, הקשיים בהשגת החומרים ובעיבודם גרמו לכך שהשימוש בהם כמעט ולא נעשה. דוגמה שעדיין שרדה לציורי שמן של בתים מהמאה ה-17 היא Ham House ב-Surrey, אנגליה, שם נעשה שימוש במספר פריימרים וציפויים דקורטיביים.

עד תחילת המהפכה התעשייתית, באמצע המאה ה-18, הצבע נטחן במפעלי קיטור, ונמצאה חלופה לפיגמנטים על בסיס עופרת בצורת נגזרת לבנה של תחמוצת אבץ. צביעת פנים של בתים הפכה יותר ויותר לנורמה ככל שהתקדמה המאה ה-19. הן מסיבות דקורטיביות והן בגלל שהצבע היה יעיל במניעת רטיבות בקירות. שמן זרעי פשתן שימש גם יותר ויותר כקלסר זול. בשנת 1866 נפתחה שרווין-וויליאמס בארצות הברית כיצרנית הצבע גדולה והמציאה תרכובת שניתן להשתמש בה ישירות מפחים ללא הכנה מוקדמת.

שרפים מלאכותיים או תערובות אלקיד הומצאו רק לאחר שהיה מחסור בשמן פשתן בשווקי מלחמת העולם השנייה. לא יקרים וקלים להכנה, הם גם החזיקו מעמד זמן רב.

צבע – מה זה בעצם?

"צבע" מתייחס לחומר שכשהוא מיושם כנוזל או כמשחה, מתייבש ומתקשה לגימור מוצק, מגן, דקורטיבי או אמנותי. הוא יכול לשמש למגוון מטרות, הן פרקטיות והן אומנותיות. להלן סקירה כללית:

רכיבים:

פיגמנט: מספק גוון ויכול לשפר את התכונות.
קלסר: מקשר כל הרכיבים ביחד ויוצר שכבה מוצקה לאחר ייבוש. 
ממס: משמש להפחתת צמיגות הצבע ליישום קל ונוח. ממיסים הם בדרך כלל מים לצבעי אקריליק או לטקס. טרפנטין מינרלי או סינטתי משמש לדילול הצבעים על בסיס שמן (פוליאור, פוליאורינתן).
תוספים: משפרים תכונות מסוימות, כגון זמן ייבוש, חוזק ועמידות בפני קרני UV.

סוגי צבעים:

צבע על בסיס מים או לטקס: קל ליישום ולניקוי, מתייבש במהירות, חסר ריח ועמיד לאורך זמן.
פוליאוריתני (על בסיס שרף סינטטי): חזק ועמיד, טוב לאזורים עתירי לחות, אך יש לו ריח חריף ודורש אוורור טוב בזמן העבודה ולאחר ייבוש.
אמייל: גימור קשה, מבריק בדרך כלל. מתאים לנגרות, דלתות, חלונות ומשטחים הדורשים הגנה מיטבית.
פריימר: משמש לפני הצביעה להכנת המשטח ולהבטחת הידבקות טובה של הצבע למשטח.

בטיחות:

הקפידו תמיד על אוורור נאות בעת צביעה בתוך הבית. צבעים מסוימים, במיוחד ישנים, עשויים להכיל כימיקלים מזיקים כמו עופרת. בדוק תמיד את הוראות השימוש ותעבוד בזהירות.

טכניקות: ישנן טכניקות רבות לצביעה, החל משיטות מברשת, גלגול, התזה וגימורים מיוחדים כמו צביעה דקורטיבית ואומנותית.

בעת בחירת הצבע, חיוני לקחת בחשבון את המשטח הנצבע, את הסביבה והעמידות הרצויים. עיין תמיד בהנחיות היצרן לקבלת התוצאות הטובות ביותר.

סוגי צבעים חמים וקרים

צבעים חמים –  היוצרים תחושה "חמה", כתומים, צהובים ואדומים.

צבעים קרים – היוצרים תחושה "קרה", כחולים, סגולים וירוקים.

הצבע היא שכבת הגמר העליונה של רבים מחלקי המבנה. הצבע מעניק יופי למבנה ולפעמים גם מגן עליו מרטיבות, מקרינת השמש, משחיקה, משפשוף ועוד.

הצבעים המשמשים בבנייה הם חומרים פלסטיים סינתטיים משני סוגים:

• המכילים תערובת של פולימר אקרילי, מסוגים ובכמויות שונות. חומרים מינרליים – דילול הצבע וניקוי כלי הצביעה נעשה במים.
• על בסיס פוליאוריטן סינתטי – דילול הצבע וניקין כלים נעשה בטרפנטין.

עבודות צבע בשטח הבית או הדירה, מאפשרות לכל אחד ואחת מביניכם לחדש ולרענן את סביבת המגורים, כאשר לכל גוון של צבע לבית בו תבחרו, השפעה כזו או אחרת על האווירה העיצובית אותה תהיו מעוניינים ליצור. כיום, תוכלו ליהנות מקשת צבעים רחבה של גוונים וטקסטורות המאפשרת גם לכם להכניס צבע לבית.

לא פחוט חשוב לדעת לבחור את הצבע המתאים. להבין איך שילוב צבעים נכון בין צבעי יסוד וצבעים משלימים, מסוגל להפוך חלל חסר-חיים לזוהר ונוצץ.

סוגי צבעים למשטחים וייעודים שונים

תרכובת נוזלית זו, לאחר יישום על הבסיס בשכבה דקה, מתקשה לקרום עמיד. היא משמשת לרוב להגנת פני השטח מפני השפעות מכניות, טמפרטורה, מים. ניתן לרכוש אותה במגוון רחב של גוונים ובסוגים שונים המאופיינים בטכניקת הצביעה. התרכובת זו בדרך כלל מאוחסנת, נמכרת ומוחלת בצורה נוזלית. רובן הן על בסיס שמן או על בסיס מים, ולכל אחד מהן מאפיינים שונים וממס שונה.

הצבעים על בסיס מים ועל בסיס שמן מתקשים בצורה שונה בהתאם לטמפרטורת הסביבה, פני השטח האובייקט וגורמים אחרים (כגון חשיפה לאור UV). האובייקט המיועד חייב להיות בטמפרטורה של מעל 10 מעלות צלזיוס. מכיוון שחלק ממרכיבים עוברים טרנספורמציה כימית לאחר היישום על פני השטח על ידי תגובות פילמור ופולי עיבוי. הפיגמנטים מעורבים עם המקשרים כמו: שמן פשתן, תחליב PVA, לטקסים או חומרים אחרים היוצרי קרום.

תעשייה מודרנית מספקת שפע של הצבעים ייעודיים וסוגים הבאים לתת מענה למגוון רחב של צרכים ומצבים. למשל צביעת בית,  מתכות, נגרות, קירות חוץ ופנים וכו'. להלן חלק נבחר מהתכונות:

• המיועד לצביעה בפנים המבנה או מבחוץ.
• על טיח, בטון, בלוקים, קיר גבס.
• בשכבה אחת או בשתי שכבות.
• בעל מראה מט / מבריק.
• בעל מרקם חלק / מחוספס.
• "נושם" / "שאינו נושם" (מאפשר מעבר עדי מים).
• גמיש לכיסוי סדקים.
• ללא עופרת וכרומטים המסוכנים לילדים.
• להגנה מפני עובש ופטריות.
• ניתן לרחיצה ולניקוי.
• דוחה הכתמה.
• ללא ריח לוואי.
• זורח.
• עמיד בשחיקה, עמיד בתנאים קורוזיביים.

פיגמנטים

פיגמנט – הינו מרכיב בלתי נפרד מצבעים ואמייל. כוח המסתור, כמו גם עמידות בפני גורמים אטמוספריים, כימיקלים וטמפרטורות גבוהות תלויים באופי הפיגמנט. לפיגמנטים יש גוון מסוים בשל היכולת לשקף באופן סלקטיבי קרני אור גלויות. הפיגמנט סופג אור באופן סלקטיבי: חלק אחד מהקרניים המרכיבות את ספקטרום אור היום נספג, והחלק השני מוחזר מפני השטח של הפיגמנט, ויוצר בעינינו תפיסת הצבע מסוימת.

לדוגמה, אם פיגמנט סופג בעיקר את החלק האדום של הספקטרום ומשקף את השאר, אז המשטח נתפס כצבע ירוק. פיגמנט המשקף כמעט את כל האור הנופל עליו ובחלק הגלוי שלו נראה לבן. פיגמנט הקולט קרני אור הנופלות עליו על פני כל הספקטרום הנראה נראה שחור. יש לקחת בחשבון שלושה צבעי יסוד – מגנטה, ציאן וצהוב (מערכת ערבוב CMYK). מערבבים אותם יחד, אתה יכול לקבל סגול, כתום, ירוק. יש לזכור כי על ידי ערבוב פיגמנטים אחד עם השני, נקבל צביעה אחידה רק כאשר חלקיקו צפופים וקרובים. הצבעוניים הם – כרומטיים; שילובים של שחור ולבן הם – אכרומטיים.

מקשרים

המקשרים בצביעה (למעט ציור פרסקו וסיליקט) הם:

• דבקים מהחי או צמחים מומסים, מתחלבים או מרחפים במים או בממס אחר;
• שרפים, פחמימנים מסיסים במים או בשמנים;
• שמנים מתקשים;
• פולימרים.

מקשרים משמשים ערבוב הפיגמנטים ויוצרים שכבה מוצקה ועמידה השומרת על המשטח הנצבע.

מדללים או ממסים

מטרתם העיקרית היא להמיס את הפולימר ולווסת את צמיגות הצבע. הם גם שולטים בתכונות הזרימה והיישום, ובמקרים מסוימים יכולים להשפיע על יציבות במצב נוזלי. תפקידם העיקרי הוא לדלל את הרכיבים הקשיחים. מים הם המדלל העיקרי עבורם. צבעי שמן, יכולים להיות בעלי שילובים שונים של ממיסים אורגניים או סינתטיים כמדללים. בינהם כולל אליפטים, ארומטיים, אלכוהולים, אצטון ואלכוהול מינרלי. דוגמאות ספציפיות הן ממיסים אורגניים כגון תזקיק נפט, קסילן, טרפנטין וכדומה. לעיתים שרפים סינתטיים נדיפים במשקל מולקולרי נמוך משמשים גם כמדללים.

סוגי הצבעים ובחירתם בהתאם לייעוד שלהם

פריימר הוא ציפוי הכנה המוחל על פני המשטח לפני הצביעה בפועל. המשטח הצבוע בפריימר מספק:

• הידבקות מעולה לתשתית, ובכך מגביר את עמידותו;
• מספק הגנה משופרת על המשטח הצבוע מפני גורמים סביבתיים.

פריימרים יכולים גם לחסום ולכסות כתמים או להסתיר בסיס הנצבע.

• צבעי אמולסיה על בסיס מים בהם פיגמנט נוזלי המורכב בעיקר ממים. לפתרון זה יש יתרונות של ייבוש מהיר, רעילות נמוכה, עלות נמוכה, קלות שימוש וניקוי קל של הציוד. לאחר הזמן המשוער, הציפוי המיובש אינו מתמוסס עוד במים.
• לכה שקופה על בסיס ממס המעניקים גימור קשיח ועמיד במיוחד. היא מספקת ציפוי מגן מבלי לשנות באופן משמעותי את פני השטח, אך יכולים להבליט את הגוון הטבעי של החומר.
• ורנית לעץ זה סוג של לכה עם פיגמנט שנוסח להיות מאוד "דליל". כלומר בעל צמיגות נמוכה, כך שהפיגמנט נספג בעץ ​​במקום להישאר כציפוי על פני השטח. ורנית היא בעצם לכה עם צבען מפוזר בתוספת חומר מקשר בממס. הוא נועד להוסיף גוון ללא ציפוי פני השטח.
• אמייל מספק גימור קשיח במיוחד, לרוב מבריק. צבעי אמייל מסוימים מכילים אבקת זכוכית עדינה או פתיתי מתכת במקום פיגמנטים בצבעי שמן סטנדרטיים. לפעמים אמייל מעורבב עם לכה או אורטאן כדי לשפר את הברק והקשיות שלו.

הוראות כלליות לעבודה

הצבעים מובאים לאתר מוכנים בקופסאות סגורות, לתוצאות טובות יש להקפיד על הוראות היצרן. הוראות הבסיסיות הן:

1. הכנת השטח הצבוע – הסרת לכלוך, שומן, ציפוי ישן, חלודה, אבק וכדומה.
2. שימון עץ חדש.
3. תיקון פני השטח והחלקתם.
4. צבע יסוד (פריימר) – מתחבר היטב לתשתית ומשמש כבסיס טוב לצביעה. בפלדה משתמשים בפריימר נגד חלודה.
5. יש מגוון עצום של סוגי צבעים, רובם סינתטיים, המיועדים לחלקי מבנה השונים. בין השכבות יש להקפיד על זמני הייבוש לפי הוראות היצרן.
6. יש לצבוע במזג אוויר מתאים, כאשר הלחות היחסית אינה עולה על 85% והטמפרטורה מעל 10 C°. רצוי לצבוע במקום מקורה ומוגן. אין ליישם את הצבע בגשם או בסופות חול ורוחות נושאים אבק.
7. יש להקפיד שלא יישארו סימנים וטיפות על חלקי מבנה שלא נועדו לצביעה.
8. יש שיטות צביעה אחדות כמו הברשה – כלי העבודה מברשת. גלילה – כלי העבודה רולר. טבילה – כלי הצביעה פד, התזה באיירלס ומכונות התזה אחרות.

צביעה

צביעה היא טכנולוגיה פיזיקלית וכימית, התוצאה שלה היא יצירת ציפוי עמיד על פני השטח. החומרים היוצרים ציפוי כזה מתקשרים עם המשטח הצבוע במצב נוזלי. יישום הצבע על האובייקט מתבצעת בשיטת מגע או ללא מגע.

הצביעה מיוצגת על ידי מגוון טכנולוגיות, כלים וציוד. בהשפעת החום משתפרת הדבקתו לתשתית, התפשטות, פילמור וקשירה של חלקיקים לשכבה מונוליטית רציפה. בין שיטות צביעה אפשר להבדיל:

• צביעה רגילה במברשת או רולר;
• צביעה בהתזה תוך שימוש בקומפרסור ואקדח או מרסס איירלס.

פונקציות ומטרות:

• הקניית תכונות הגנה מכניות וכימיות למשטח;
• דקורציה וקישוט.

סכנה

תרכובות אורגניות נדיפות (VOC) נחשבים מזיקים לסביבה, במיוחד עבור אנשים שעובדים איתם על בסיס קבוע. חשיפה לפניהם נקשרה לאנצפלופתיה כרונית הנגרמת על ידי ממסים, אבל קשר זה היה במחלוקת.

הממס השנוי במחלוקת 2-butoxyethanol משמש גם בתעשיית הצבעים. למדינות כמו רוסיה, קנדה, סין, האיחוד האירופי, הודו, ארה"ב ודרום קוריאה יש הגדרות של רכיבים. וכן תקנות המגבילות את השימוש בחלק או בכל רכיבי התרכובות האורגניות הנדיפות במוצרי צביעה וקשורים אליהם.

ארצות הברית פיתחה צבעי גימור עם תכולת VOC נמוכה ואפסית. בשל תקנות חדשות ומערכת הפטנטים, מוצרים אלו הפכו לזמינים באופן נרחב וליותר חסכוניים.

ביפנילים פולי-כלוריים זוהו בשנת 2009 בדגימות אוויר שנאספו בשיקגו, פילדלפיה, הקוטב הצפוני ובמספר אתרים סביב האגמים הגדולים. מזהם עולמי זה נמצא תחת פיקוח קפדני במפעלים לייצור הצבעים והלכות. זיהום ביפנילים פולי-כלוריים נרחב מצביע על הנידוף של התרכובת ממשטחים צבועים, גגות וכו'. הם נמצאים במוצרי צריכה, לרבות עיתונים, מגזינים וקופסאות קרטון, המכילים בדרך כלל פיגמנטים צבעוניים. לפיכך, ההשערה היא כי הם קיימים כתוצר לוואי בחלק מהפיגמנטים הזמינים במסחר.